עמוד הבית | מומלצים | צור קשר | מפת האתר |
 

 

הבל פה

 

לא סתם החלטתי לקרוא למאמר זה – "הבל הפה". הסיבה לכך מאד מיוחדת ועל כך אפרט בהמשך. סיפרתי לכם בעבר על המלחמות שאני נלחם על מנת לקבל את מה שמגיע לי בזכות ולא בצדק ?!, ובכן, הגענו למלחמה הגדולה והחשובה מכולן – המלחמה בעצמי !, המלחמה הזו היא בעצם מאבק על החיים שלי, על הזכות להמשיך ולחיות את חיי כאדם בריא ועד כמה שאפשר לא להיות תלוי באחרים.

לפניי 22 שנה זה התחיל. היה לי חבר, לצורך העניין, נקרא לו מ. הייתה זו תקופת התיכון בכיתה י'. מ. ואני למדנו באותה כיתה, היינו יושבים אחד ליד השני, בספסל הלימודים, מעבירים חוויות בשיעורים, עוזרים אחד לשני כמה שאפשר ומבלים יחדיו בבית הספר ובשעות אחר הצהריים שאחריו. בין היתר היינו עוזרים אחד לשני למצוא בנות זוג, עד כדיי כך שהיינו חברים של שתי בנות אחרות שגם הן היו חברות ביניהן. בדיעבד אני יכול לומר שהקשר בינינו לא היה בריא והוביל לרגשות קינאה ותחרות בינינו.

לאחר שעות הלימודים, היינו מ. ואני הולכים בדרך משותפת, אני למקום עבודתה של אמי ו-מ. לביתו. יום אחד, אחריי שעות הלימודים בבית הספר, הציע לי מ. ללוות אותו לביתו ולא להמשיך למקום עבודתה של אימי כמו בכל יום. כאשר התקרבנו לביתו, מ. פנה אליי והציע לי לבוא איתו למקום סודי לא רחוק מביתו. התלוויתי אליו בסקרנות. כאשר הגענו למבנה נטוש ששימש כמתפרה למדים של הצבא, עברנו לצדו השני שהיה הנסתר מהעוברים והשבים.

מ. פנה אליי ואמר "ברוך הבא למחששה".

"מחששה ?!, מה זו מחששה ?!"

"מחששה זה מקום שמעשנים בו סיגריות" ענה מ.

"סיגריות ?, אתה מעשן סיגריות ?, אבל זה מסריח ואסור לנו, אנחנו ילדים" עניתי לו בסקרנות.

"תעשן אחת...קח גם לריאות, כדאי לך זה נחמד לאללה".

ושלא יגידו לכם שסיגריה אחת וזהו או "אני מעשן מידיי פעם ולא מכור" כי זה לא יעזור. סיגריה אחת מזמינה עוד אחת ועוד אחת... וההמשך כבר ידוע.

כך בעצם החל הרומן הארוך ביותר שהיה לי במשך 38 שנות חיי. הרומן ההרסני ביותר שהיה לי עם גורם כלשהו. אותו רומן שיגרום לי להיות עבד של הצד השני במקום לנהל את חיי ללא השפעה זרה – הרומן עם הסיגריות !. אותו רומן יכול היה להוביל אותי לכרוניקה של סוף ידוע מראש – לאבדון.

אפשר להגיד שזהו, הרומן נגמר. אחריי 22 שנים של שעבוד, שנים של מרוץ אחריי העשן, ותחושת ההיי המזויפת שמספקת הסיגריה. שנים של מחשבות מסיגריה לסיגריה, תכנון סדר החיים לפי הסיגריה, ההמתנה הקשה בין הסיגריות. שלא לדבר על המתח, הלחץ, העצבים והכעסים כתוצאה מאותו שיעבוד. שנים של הכחשה, שנים בהם אמרתי לעצמי שזה בשליטה ואם רק ארצה אוכל תמיד להפסיק. וכמובן שלא הפסקתי וההתמכרות רק הלכה והחמירה.

אחריי שנים של מרוץ מטורף ואכזרי, התחלתי לחיות מחדש. החלו החיים שאחריי, החיים של מעשן לשעבר.

התחושה היא כאילו נולדתי מחדש, כל שעה שעוברת, כל יום שחולף אני מגלה דבר חדש שפספסתי בגלל אותו מרוץ לאבדון. כבר 24 שעות מההפסקה אחריי, התחלתי לחיות מחדש ו– "נפתחו לי הריאות", התחלתי שוב לנשום.

לא ייאמן כמה נזק גורם הרעל הזה בשקט בשקט ובלי שתרגיש. הנזק מצטבר אט אט וחוסם עוד מעבר, עוד טעם נעלם ועוד תחושה הולכת לאיבוד. פתאום אני מגלה שיש לאוויר ריח, ריח של פריחה, ריח של טל הבוקר, ריח של דשא שנקצץ. את ששת הק"מ היומיים אני גומע ללא מאמץ מיוחד ועם נשימות עמוקות. את כפיפות הבטן אני מצליח לבצע עם נשימה סדירה ולא להרגיש תוך כדיי המאמץ את המחנק. פתאום לכל דבר יש ריח, שלא לדבר על הטעם, פתאום לאוכל יש טעם משלו, טעים מתמיד או אפילו פתאום מלוח מידיי שאני מוסיף את כמות המלח שהתרגלתי להוסיף כשהייתי מעשן. איך אפשר להבין אדם שמסכים לאבד מרצון שני חושים מתוך חמשת החושים שלו – את חוש הטעם ואת חוש הריח ?!, שלא לדבר על הנזק המצטבר של רעל שמצטבר בגוף ועלול לגרום וגורם לכל מיני מחלות מיותרות ואפילו למוות כתוצאה מכך ?!, והכול בהסכמה ומרצון, כאילו ללא כפייה.

ולסיום – תחושה נעימה וטובה שמלווה אותי במשך היום, אותה תחושה החליפה את הטעם הנורא שכביכול התרגלתי אליו במשך כל כך הרבה זמן. סוף סוף קיבלתי במתנה את הריח הזה, ריח – הבל הפה שלי.

זהו, אני כבר לא מעשן ומקווה שהניצחון הזו ישנה את חיי ויוביל אותי לניצחונות נוספים ודומים בעתיד.

·                     כותב המאמר עבר סדנא לגמילה מעישון. הסדנא נערכה במסגרת קופת החולים מכבי והתקיימה אחת לשבוע למשך 10 שבועות בהנחייתו של הפסיכולוג – עמוס טפלא הנחשב מהמובילים בארץ בנושא הגמילה מעישון.

 

מאמרים

הרצאות

בתקשורת

ספרים מאת רונן

קטעים כמו בספר

ארגונים

ספרים מומלצים

סרטונים

ראיונות

תגובות

 
 
  מומלץ להירשם לרשימת התפוצה (ניוז לטר) על מנת להישאר מעודכנים ולקבל מעת לעת ניוז-לטר בנושאים: פסיכוזה, התמודדות ובריאות הנפש  
 
דואר אלקטרוני
שם

דף הבית | מאמרים | הרצאות | בתקשורת | פסיכופריחה | קטעים כמו בספר | ארגונים | ספרים | סרטונים | תגובות | מומלצים |

צור קשר | מפת האתר | אודות האתר ובעליו

 

© כל הזכויות שמורות לרונן דוד 2006