עמוד הבית | מומלצים | צור קשר | מפת האתר |
   

התמודדות בצל המלחמה

 

השעה הייתה 7:10. אשתי התקשרה אליי מבוהלת- "תבוא מהר הביתה, נפלה קטיושה בבניין מעבר לכביש. אנחנו בממ"ד מפוחדות, הכול בסדר איתנו...".

לקחתי את התיק, הדפסתי כרטיס ונסעתי בחזרה הביתה מהעבודה. אם היו מעמידים ניידת משטרה בדרך, אני חושב שמכ"ם המהירות לא היה מצליח לאכן אותי מרוב מהירות וכתוצאה מכך שנסעתי כמו מטורף הביתה.

כך החלה בשבילנו המלחמה, קדמו לכך הזהרות והוראות להיכנס למרחבים הממוגנים בבתים כחלק מהכנה למתקפת קטיושות צפויה של האויב מצפון. מרגע חטיפת החיילים ועד לתחילת המתקפה הישראלית, חלפו בסך הכול כ- 12 שעות. וכתוצאה מכך – מתקפת הקטיושות שכמוה לא נראתה על צפון הארץ כבר שנים רבות.

מה עובר על מתמודדים בשעות המלחמה ?, כל המסגרות אותן אנחנו מכירים בשגרה – בית, משפחה, חברים, מועדון אנוש, הפגישה השבועית אצל הפסיכולוג, הפגישה החודשים אצל הרופא ועוד כהנה וכהנה עיסוקים ופעילויות שונים, הכול מתהפך ומתערער ברגע אחד. לפתע אנחנו לא יודעים מה לעשות, איך להתמודד, ולמי לפנות בשעת צרה. המלחמה, צודקת ככל שתהייה, מערערת את עולמנו הבטוח שנבנה במשך חודשים ושנים ואנחנו הופכים להיות אסירים שלה מכורח.

המסגרת המשפחתית לוחצת ומצפה מאיתנו לנהוג כמו אחד האדם, לפתע סוגיות כמו חרדות ופחד משותפות לנו ולשאר האזרחים במדינה. הגבולות והסטיגמות מטשטשים, אנחנו שותפים לגורל שאר האזרחים ויכולים לדבר על מה שעובר עלינו באופן חופשי יותר מכפי שהיה עד לרגע לפניי המלחמה.

המסגרת המשפחתית התומכת והחברים המעטים המקיפים אותנו, מצפים מאיתנו להיות תומכים ועוזרים בשעת צרה. הם לא מבינים שכל עולמנו הפנימי התערער בוקר אחד כרעם ביום בהיר ואנחנו מתחילים לנדוד בכל רחבי הארץ על מנת להחזיר לעצמנו את השגרה אותה כל כך אהבנו ולא ידענו להעריך מספיק. שותפות הגורל של האזרחים במדינה, ובעיקר של כל תושבי הצפון, עוזרים לשאת את החרדות והקשיים שביום רגיל אינם שותפים לגורלנו. פתאום אם נספר שאנו נפגעי נפש, יקבלו ויבינו ביתר קלות את מה שעובר עלינו.

קצת יותר מחודש ימים ארכה המלחמה, שהוכיחה לנו עד כמה אנחנו יכולים לפעול ולהתמודד עם המצב החדש. מי שנשבר בדרך, יכול היה למצוא מסגרות תומכות שלא קיימות בימים של שיגרה ולעומת זאת, מי שהתמודד עם המצב בהצלחה, גילה לפתע תעצומות נפש שהיו טמונות בתוכו, אך לא באו לידיי ביטוי בימים של שיגרה. הימים הללו הוכיחו לנו שוב שיש לנו את הכלים להתמודד עם מצבים מעין אלה בהצלחה יתרה ואולי אפילו יותר טוב משאר האזרחים שאינם נמנים על המתמודדים ולא עברו עד היום את מה שעברנו.

היה לנו קשה במשך כל התקופה, לעמוד מן הצד ולהשקיף על המתחולל במדינה ובגבולה הצפוני. בפעם האחרונה שחטפתי מתקפת טילים, הייתי לבוש במדיי צבא ויכולתי להגיב באמצעות כליי הנשק שהיו ברשותי. הייתי גם לבוש אז באפודת מגן ובכובע פלדה. ואילו כעת מצאתי את עצמי יושב בחוסר אונים במרחב המוגן, בלי יכולת להגיב.

אין בליבי ספק שתקופה זו תירשם ותיחרט על לוח ליבנו, כתקופה קשה, בה חלקנו גילינו תעצומות נפש שלא היינו ערים להם קודם, והפכנו להיות עמוד התווך בין משפחתנו וחברינו הקרובים, ואילו לחלקנו תירשם התקופה כטריגר להרעה במצב ואי היכולת להתמודד איתו, גרמה לנו לחרדות שלא היו קודם, ואולי אפילו לאשפוז נוסף.

כל אחד לוקח את המלחמה לכיוון שלו, יש כאלה שיתלוננו על הרשויות שהזניחו את תושביהן בכלל ואת המתמודדים שגרים בתוכן, בפרט. יש כאלה שיאמרו כי הרשויות היו פתוחות אליהם, כמו גם תושבי המרכז שנרתמו למאמץ המלחמתי והגישו את ידיהם לעזרה. עזרה שבימים כתיקונם, לא היינו חולמים לקבל.

כולי תקווה שהעימות הזה לא יחזור על עצמו, למרות שכתושב הצפון, אקס מ"פ במילואים ומתמודד נכה צה"ל, אני נאלץ להיות נביא זעם ולבשר שחורות ולאו דווקא להיות אופטימי. לצערי עימות נוסף מעין זה ואף קשה ממנו, הוא רק עניין של זמן. והפעם יהיו מעורבות בו כנראה מדינות ערביות נוספות כמו סוריה ואיראן. ולכן, עלינו כמתמודדים וכגופים הנותנים שרות למתמודדים, להפיק את הלקחים והמסקנות ולשאול את עצמנו כיצד להיערך לקראת העימות הבא וכיצד לתת יד לעזרה למתמודדים במלחמה הבאה ולא להיעלם עם הטיל הראשון שנופל עלינו כפי שאכן קרה ברוב המקרים.

 

מאמרים

הרצאות

בתקשורת

ספרים מאת רונן

קטעים כמו בספר

ארגונים

ספרים מומלצים

סרטונים

ראיונות

תגובות

 
 
  מומלץ להירשם לרשימת התפוצה (ניוז לטר) על מנת להישאר מעודכנים ולקבל מעת לעת ניוז-לטר בנושאים: פסיכוזה, התמודדות ובריאות הנפש  
 
דואר אלקטרוני
שם

דף הבית | מאמרים | הרצאות | בתקשורת | פסיכופריחה | קטעים כמו בספר | ארגונים | ספרים | סרטונים | תגובות | מומלצים |

צור קשר | מפת האתר | אודות האתר ובעליו

 

© כל הזכויות שמורות לרונן דוד 2006