תביעה משרד הביטחון - נכות נפשית

   עמוד הבית | מומלצים | צור קשר | מפת האתר |
 

 

תביעה משרד הביטחון - נכות נפשית - אוסף עצות למגיש התביעה

 

תביעה להכרת נכות על ידיי משרד הביטחון, הינה תביעת נכות לכל דבר ולא שונה בהרבה מתביעה מקבילה להכרת נכות בביטוח הלאומי. חשוב לזכור ולהבין שישנם הרבה שיקולים להכרה או אי הכרה באדם כנכה ולכן צריך לפעול לאורם. על מנת להצליח בתהליך התביעה ולהיות מוכר כנכה צה"ל, יש לבצע פעולות מסוימות שיקדמו את הנושא ולא יטרפדו אותו. הנה מס' כללים ועצות שלמדתי מניסיוני ומניסיונם של אחרים במהלך שנות פעילותי בתחום. בכל מקרה, אין להתייחס לעצות הבאות כייעוץ מקצועי ואין הן מחליפות את הוראות ותקנות משרד הביטחון בעניין הכרה לנכות. כל שימוש בעצות הבאות, ייעשה באחריות המשתמש בלבד.

1. במהלך הפגיעה עצמה
פגיעה נפשית מתחילה בדרך כלל בהתקף מסוים, בהתפרצות של מחלה או הפרעה מסוימים ברגע נתון. כבר במהלך הפגיעה עצמה, חשוב לרשום שמות, טלפונים של גורמים מטפלים מטעם משרד הביטחון ובית החולים או המרפאה המטפלים בנפגע. אם הנפגע לא יכול בעצמו לעשות זאת, חשוב שמישהו קרוב אליו יעשה זאת במקומו. בשלב מאוחר יותר יהיה צורך להבאת עדות והמלצות של אנשים ברי סמכא שטיפלו בנפגע כמו מפקד אישי ו/או רופא מטפל. אין לבצע כל פעולה שעלולה לפגוע בתהליך התביעה שיבוא מאוחר יותר ואם יש חשש או סיכוי שכך יקרה, יש להימנע מלבצע אותה. חשוב לרשום שמות, תאריכים, נקודות ציון לאירועים וכן איך ניתן להשיג את אותם אנשים במקרה ונזדקק בשלב מאוחר יותר. חשוב להשיג בשלב מוקדם ככל אפשר, את המלצתו של מפקדך הישיר או כל מפקד ממונה, על כך שהוא מתאר בקצרה את המקרה והאירוע ועל כך שנגרמה לך נכות מסוימת במהלך שירותך הצבאי. הדגש הוא במהלך ותוך כדיי שרותך הצבאי. אם לא תקבל ממפקדך המלצה במועד מוקדם ככל האפשר, ישנם הרבה סיכויים וגורמים שימנעו ממך לקבל ממנו המלצה במועדים מאוחרים יותר כמו – שכחה, רצון לטייח, העלמות עקבותיו של אותו מפקד, פחד מפגיעה במעמדו ו/או בתפקידו של אותו מפקד, חוסר רצון לסייע לך במאבקך או דעתו האישית שאינך זכאי להיות מוכר כנכה צה"ל וכו'.

2. לאחר הפגיעה
יש לפנות לקצינת הנפגעים של היחידה, ולהביע בפניה את רצונך להגיש תביעה להכרה כנכה צה"ל. הפקידה אמורה לתת לך טפסים לצורך הגשת התביעה וכן אמורה לתדרך אותך כיצד לעשות זאת. אם אינך מצליח ליצור איתה קשר, תמיד אפשר לפנות ישירות לאגף השיקום ולקבל מהם את כל הטפסים הנדרשים. רצוי בדרך כלל לפנות לעורך דין מקצועי המתמחה בתחום הגשת תביעות נכות לנכי צה"ל, הפגישה הראשונה היא בדרך כלל ללא תשלום וכדאי מאד לנצל אותה לטובתך, לצורך השגת מקסימום המידע הנחוץ לך בתהליך. כעיקרון, אין חובת נטילת שרותיו של עורך דין בשלבים הראשונים של התביעה ותפקידו של עורך דין כזה יסתכם בכך שהוא ימלא את הטפסים שצריך לפי הנהלים ויתדרך אותך לקראת הוועדות. את הריצות אחריי החומר והופעה לוועדות, תעשה בעצמך ברוב המקרים. מכאן שהליך מילוי הטפסים אינו מסובך ולא צריך לשם כך שרותי עורך דין יקרים. שרותיו של עורך דין טובים במקרה של ערעורים לאחר הועדה הרפואית הראשונה (לוועדה רפואית עליונה ו/או לערעור לבית המשפט המחוזי).

3. שלבי התביעה
לאחר שמילאת את טפסי התביעה המתאימים והגשת אותם, אתה זכאי לקבלת טיפול רפואי מלא, עד שיוכח או שיוחלט כי אינך נכה צה"ל. קרוב לודאי שאגף השיקום, יזמן אותך לבדיקות נוספות על מנת לקבל חוות דעת של מומחה מטעמו וכנראה שתזומן להערכה פסיכיאטרית של רופא מומחה בתחום שאמון ועובד עם אגף השיקום. חשוב לתאר בפניי אותו רופא פסיכיאטר את כל מהלך הפגיעה הנפשית ולהדגיש שלא היו שום בעיות נפשיות משמעותיות או רלוונטיות לאותה פגיעה, לפניי השרות הצבאי. חשוב להדגיש בפניו את התנאים הקשים, השונים או יוצאי הדופן בשרות הספציפי בו הייתה הפגיעה. כל זאת על מנת להוכיח לאותו רופא שהפגיעה ארעה במהלך השרות הצבאי, כתוצאה מהשרות הצבאי וכחלק ממנו וכן שאכן מדובר בנכות נפשית עם פגיעה ביכולות המהוות נכות. במידה והרופא ישתכנע אחרת, הוא יכול להחליט שמדובר בהחמרה, מה שיגרום יותר מאוחר להכרה רק בחצי מהנכות על חשבון משרד הביטחון או שיחליט שהנכות קרתה בלי שום קשר לשרות הצבאי ואז לא תוכר כלל כנכה צה"ל.


חשוב להדגיש שהמטרה הראשונית של ההערכה וחוות הדעת הפסיכיאטרית הראשונית היא לקבוע אם יש קשר בין השרות הצבאי לנכות, האם מדובר בהחמרה, גרימה או שאין קשר בין השרות לנכות והאם בכלל מדובר בנכות נפשית. בשלב זה אתה פשוט צריך להבין שאתה נלחם על החיים שלך ועל הזכות שלך לקבלת נכות ולכן עלייך לעשות את כל המאמצים על מנת להוכיח את העובדה שמדובר בנכות שנגרמה כתוצאה מהשרות הצבאי. זוהי לא וועדה לקביעת גובה אחוזי הנכות. חשוב לשים לב שהרופא רושם את כל מה שנאמר על ידך בפניו. אם הוא לא רשם = כאילו לא אמרת.
השלב הבא בהכרה, הוא הועדה הרפואית. בוועדה הרפואית יוחלט אם להכיר בך כנכה צה"ל ובאיזו דרגה/אחוזים לנכות. בוועדה נוכחים מס' רופאים ומזכירה רפואית. בדרך כלל אין אישור להכניס מלווים לוועדה, למעט מקרים מיוחדים בהם מבקש הנכה כתוצאה ממצבו להכניס מלווה. בדרך כלל, לא יאשרו לעורך דין מטעמך להיכנס לוועדה. אין להתעמת ו/או לריב עם חברי הועדה, חשוב להקפיד להתייחס בנימוס ולענות בצורה עניינית וללא התלהמות על השאלות ששואלים אותך. אם לא הבנת משהו, אתה יכול לבקש שיסבירו לך, בסך הכל מדובר באנשים וגם אם הם לא מנומסים לפעמים, אסור לך לאבד את העשתונות וחובה עלייך לשמור על קור הרוח. תוכל להיעזר בקרוב משפחה/מלווה על מנת שיסייע לך. לפניי הועדה, יש להכין רשימה מפורטת ומלאה של כל המאפיינים של הנכות שנגרמה לך. יש לשים דגש על נושאים כמו – חוסר פרנסה, חוסר ו/או אובדן בזוגיות, תלות בהורים/קרובי משפחה (מגורים איתם וכו') ואובדן חברים.

הנה מספר נושאים לדוגמא – חוסר שינה, עודף שינה, דיכאון, מצבי רוח משתנים, תופעות לוואי כתוצאה מנטילת התרופות, השמנת יתר, אובדן חברים, פרידה מזוגיות/גירושים, אין אונות, אובדן ביטחון עצמי, חוסר מיקוד, דחיית משימות, אין אונים, אובדן העצמאות, אובדן הפרנסה ומקום העבודה, חוסר יכולת לתקשר עם הסביבה, מופנמות, פלאשבקים, הזיות, מחשבות שווא, פרנויה, פחדים, סיוטים, שינה מקוטעת, חוסר שליטה על הוצאות, קיצוניות במצבי הרוח, עצירות, עצבות, פחד מנוכחות במקומות הומים אדם, הסתגרות וכו'.

במידה ותקבל תשובה שלילית או תשובה שאינה משביעת רצון לאחר הועדה הראשונה, תמיד קיימת האפשרות להגיש ערעור תוך 45 יום מקבלת מכתב הדחייה או ההכרה. את הערעור חשוב להגיש עם חוות דעת של רופא מומחה המקובל על אגף השיקום ולהמציא מסמכים שלא הוצגו קודם בוועדה הראשונה. אם תגיש ערעור ללא כל תוספת משמעותית, סביר להניח שההחלטה הראשונית של הועדה הראשונה תישאר בעינה. גם אחריי הועדה העליונה ניתנת אפשרות להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי. במקרה כזה, תהייה חייב לקחת עורך דין שיגן עלייך, אחרת הסיכויים להצליח בתביעה קלושים ביותר.

4. אחוזי הנכות
כפי שנאמר קודם, קיימת אפשרות שרק מחצית מאחוזי הנכות יינתנו על חשבון משרד הביטחון וזאת כתוצאה מהכרה רק בהחמרה ולא בגרימה. אחוזי הנכות נעים מ- 10%, 20%, 30% ועד ל- 50% שהם המקסימום בדרך כלל שיינתן לנכות נפשית. רק במקרים מיוחדים (מקרים בהם מדובר בנכות קשה במיוחד כמו למשל נכה המאושפז באופן כרוני בבית חולים פסיכיאטרי ואפילו לא רשאי לצאת מן האגף הסגור) יינתנו אחוזים שהם מעל ל- 50%. בדרך כלל, יינתנו אחוזים נמוכים עם נכות זמנית, כאשר לאחר כשנה או שנתיים תזומן לוועדה נוספת. כך יימשך התהליך עד שיוחלט כי הנכות יציבה ולא משתנה או עד שתבקש לקבל נכות לצמיתות. במקרה כזה יוחלט על נכות קבועה לצמיתות. תמיד נשמרת לך הזכות להגיש החמרה או בקשה להכרה בנכות שנגרמה כתוצאה מהנכות המוכרת (מה שנקרא תקנה 9 – נכות מוסבת).

5. סיכום
תהליך ההכרה עלול להיות ממושך ומייגע ולכן דורש ממך הרבה תעצומות נפש (כמה אירוני...), סבלנות ואמונה בצדקתך. גם אם נדחתה תביעתך, תמיד תוכל להגיש תביעה להכרה בנכות מול המוסד לביטוח לאומי. חשוב לזכור שאם הגשת תביעה לביטוח הלאומי, יהיה קשה מאד להמיר אותה בתביעה במשרד הביטחון ולכך חשוב להחליט מראש, על איזה גוף הולכים כאשר כמובן עדיף לתבוע את משרד הביטחון ולהשאיר את המוסד לביטוח לאומי לעדיפות שנייה. חשוב להבין ולהימנע מתהליך של התיישנות בו גם יהיה קשה להוכיח קשר ישיר בין הנכות לשרות הצבאי וגם יעבור יותר מידיי זמן עד להגשת התביעה מיום גרימת הנכות. לכן כדאי להגיש תביעה כמה שיותר מוקדם. אם הוכרת כנכה צה"ל, אתה זכאי לקבלת כספי התגמולים רטרואקטיבית מיום הגשת התביעה הראשונית ובכל חודש בחודשו במהלך חייך עד שיוחלט אחרת (כאשר מדובר בנכות שהיא מעל ל- 19% ולאחר שנת 1996).

 

 

 

מאמרים

הרצאות

בתקשורת

ספרים מאת רונן

קטעים כמו בספר

ארגונים

ספרים מומלצים

סרטונים

ראיונות

תגובות

 
 
  מומלץ להירשם לרשימת התפוצה (ניוז לטר) על מנת להישאר מעודכנים ולקבל מעת לעת ניוז-לטר בנושאים: פסיכוזה, התמודדות ובריאות הנפש  
 
דואר אלקטרוני
שם

דף הבית | מאמרים | הרצאות | בתקשורת | פסיכופריחה | קטעים כמו בספר | ארגונים | ספרים | סרטונים | תגובות | מומלצים |

צור קשר | מפת האתר | אודות האתר ובעליו

 

© כל הזכויות שמורות לרונן דוד 2006