עמוד הבית | מומלצים | צור קשר | מפת האתר |
   

משברים ויצירה

 

תהליך היצירה, לטעמי, בדרך כלל לא נולד יש מאין. הוא תוצאה של דברים שעברנו בחיים, אם טובים ואם רעים. במאמר זה אתמקד בהתפתחות היצירה כתוצאה ממשבר שעברנו בחיים.

ניתן לחלק את תהליך היצירה של מי שעבר משבר, לכמה שלבים:
השלב הראשון הוא שלב ההכרה. בשלב זה ברור לנו שעברנו משבר קשה, ומתעורר בנו צורך עז להוציא דברים החוצה ולו רק בגלל התראפיה שבנושא. הגוף מעבד את מה שעברנו והנפש רוצה להוציא את הדברים החוצה. אחת הדרכים המבורכות הקיימות היא באמצעות היצירה. יצירה יכולה להיות מכל סוג שהוא. החל בפיסול, ממשיך בציור, עיצוב תכשיטים, שירה, ביצוע עבודות נגרות וגם כתיבה. יש מי שאומר שהיוצרים הטובים ביותר הם אלה שיצירתם התפתחה ממשבר שעברו, אני מסכים עם תפיסה זו. במאמר זה אתמקד בעיקר בתחום הכתיבה שהוא התחום הקרוב לליבי.

שלב ההכרה מתאפיין בכך שהכתיבה מאד אימפולסיבית ואסוציאטיבית. כותבים כל מה שעובר לנו בראש, לאו דווקא באופן מסודר וכרונולוגי, ובעיקר למטרת הוצאת הכאב והתחושות הקשות החוצה. יש לכתיבה כוחות ריפוי אדירים, וכל מי שעוסק בתחום יכול להעיד שכתיבה עושה לו דברים נפלאים. לעיתים הכתיבה בשלב זה ובאחרים גורמת לכאב כתוצאה מהצורך להיזכר במאורעות כואבים וקשים והמצורך להעלותם על הנייר. כאב זה מוביל לקתרזיס (זיכוך) הנפש, בו הנפש נרפאת באמצעות הוצאת הרעלים שהצטברו בנשמה. הכתיבה יכולה להוות תחליף נוח ויעיל לצורך פריקת מתחים ולחצים מיותרים המעיקים לנו על הנשמה ביום יום. לטעמי היא גם יכולה להיות תחליף לאוזן קשבת חיה ונושמת, בתנאי שנעשה בה שימוש ונראה את היצירה המוגמרת למישהו שיוכל להגיב בפנינו עליה. ניתן לעשות זאת בפני אדם המוכר לנו באמצעות הפנייתו לתוצר המוגמר, או לחלופין לשמוע דעתם של אנשים זרים לנו באמצעות פורומים שונים לכתיבה באינטרנט ומחוצה לו.

השלב הבא שקיים לדעתי הוא שלב ההפנמה. בשלב זה הנפש כבר הצליחה לעבד את המשבר שעברנו, אך הוא עדיין מתאפיין בכתיבה אימפולסיבית, אם כי פחות אסוציאטיבית. החומר שעולה על הנייר מסודר ומאורגן יותר. אנחנו כותבים על המשבר שלנו פחות ופחות ככל שמתקדמים בשלבים ומשתמשים בחומרים שלנו יותר ויותר על מנת להביע רגשות נסתרים.

השלב הבא בהתפתחות היצירתית שלנו הוא שלב ההבנה. בשלב זה הכתיבה הופכת להיות מעט יותר יצירתית, אנחנו מבינים שהדרך שלנו להביע דברים הקרובים לליבנו היא באמצעות כתיבה. היא הופכת ליותר משוכללת ומוטעמת לצרכינו, ואט אט אנחנו מתנתקים מהמקור (המשבר) שהביא אותנו לכדי כתיבה.

השלב האחרון שקיים לדעתי ביצירתיות שכתוצאה ממשבר, הוא שלב המעוף. זו הדרגה הגבוהה ביותר אליה הגענו. הנפש חגה בחופשיות באוויר ומאפשרת לנו ליצור דברים חדשים ויצירתיים באופן שכמעט לא נדע מה הקשר בין מה שנוצר לבין המשברים שעברנו. רק חדי אבחנה יוכלו לזהות את החומרים מהם עשויות היצירות שלנו. זה גם השלב בו אנחנו חופשיים לכתוב על נושאים חדשים שהיו זרים לנו בשלבים הקודמים, ונוכל לבטא בהם את עצמנו בחופשיות ובנינוחות.

כמובן שאין הכרח לעבור את כל השלבים שהזכרתי. יש כאלה ש"ייתקעו" באחד הקודמים שהזכרתי למשך תקופה ארוכה או לפעמים למשך כל ימי חייהם. כל עוד נפשם לא נרפאה מהמשבר שעברו, ולא השתחררה מן הכאב העצום ההתחלתי שאפף אותם, ימשיכו ויישארו באותו שלב.

לדעתי התהליך שהצגתי כאן, קיים ונכון כמעט לכל תחום יצירתי וקיים לכל משבר אותו אנחנו עוברים בחיים, אם זה פטירה של אדם קרוב, גירושים, פציעה פיזית או פציעה נפשית, התהליך דומה לכל אחד מהמשברים, לא משנה מה עברנו. התהליך הוא אותו תהליך

 

מאמרים

הרצאות

בתקשורת

ספרים מאת רונן

קטעים כמו בספר

ארגונים

ספרים מומלצים

סרטונים

ראיונות

תגובות

 

 
 
  מומלץ להירשם לרשימת התפוצה (ניוז לטר) על מנת להישאר מעודכנים ולקבל מעת לעת ניוז-לטר בנושאים: פסיכוזה, התמודדות ובריאות הנפש  
 
דואר אלקטרוני
שם

דף הבית | מאמרים | הרצאות | בתקשורת | פסיכופריחה | קטעים כמו בספר | ארגונים | ספרים | סרטונים | תגובות | מומלצים |

צור קשר | מפת האתר | אודות האתר ובעליו

 

© כל הזכויות שמורות לרונן דוד 2006